הורים עולים כיתה - שלום כיתה א' 

רגע לפני שהילדים הקטנים שלנו (שעד עכשיו היו בגן) יהפכו ביום אחד בהיר (1 לספטמבר) לגדולים, קבלו כמה כללים שיעזרו להגיע ולעבור את היום הראשון בשלום:

1. הירגעו !

הלחץ (וגם החשש והפחד) עוברים אל הילדים!

החשש מובן וכן ההתרגשות, אולם בכדי "למזער נזקים" חשוב לזכור ולהתייחס לבית הספר כמעבר טבעי אשר מותאם לגילו ולהתפתחותו של הילד. ילדים מסתגלים לשינויים ואפילו נהנים מהם הרבה יותר מאיתנו - אם רק מאפשרים להם.

2. הכנה מראש.

ילדים אשר מודעים ומוכנים לכניסה לביה"ס מרגישים בטוחים יותר ומסתגלים מהר יותר.

הכרות עם המורה, סיור משותף בביה"ס בתוספת משחק במגרש המשחקים, קשר עם חבר/ה העולים לאותה כיתה והכי חשוב- שיתוף בחוויות האישיות שלכם מבית הספר. מומלץ לשתף בדברים הנחמדים אבל גם בפחדים, בלבטים ובחששות. לילדים זה נותן תחושה שהם לא לבד ושכולם עוברים את אותו דבר וגם נותן פתח והזדמנות לשתף בתחושות שלהם.

3. להכיל תחושות - לא להבטיח הבטחות.

ילדים מגיבים בצורה הכי אוטנטית. כשעצוב הם בוכים וכשטוב הם צוחקים (חוץ ממצבים בהם למדו להגיב כדי לקבל תשומת לב והתייחסות). חשוב לקבל כל תחושה, להכיל ולהבין. מותר לפחד, לחשוש, לבכות ואף לא לרצות - זה עובר עם מתייחסים נכון ולא נלחצים. אין צורך ומיותר "ליפות את המצב" ולהבטיח הבטחות ("יהיה לך כיף", "יהיו לך הרבה חברים", "המורה ממש מקסימה"), בטח לא באותו הרגע – זה מכניס ללחץ וגורם לסירוב ומגננה.

4. תנו זמן.

לכל ילד קצב הסתגלות שונה. כבדו זאת. לא מועיל ומיותר להשוות לאחרים ואין צורך להאיץ.

היו קשובים לצרכים ועודדו על כל התקדמות והתפתחות חדשה (אם בבוקר היה קשה ללכת לבית הספר, עודדו על היכולת להישאר שם כל היום).

5. להיות הורים (!).  

זכרו שלחץ וביקורת חוסמים ולא מקדמים.

תפקידנו ללמד את הילד ללמוד נכון אבל האחריות היא שלהם- מכיתה א'!

עלינו לספק את כל התנאים, העזרה והתמיכה אולם לא לעשות בשבילם. לכוון, להסביר,להדריך ולהנחות אבל לא להפוך למורים שלהם (יהיו להם מספיק) - אנחנו נשאר הורים- זו התייחסות אחרת, תומכת ומעצבת.

לסיכום: היו אתם המוכנים- זה יקל על הילדים. ההתייחסות שלנו יכולה להיות מעמסה עליהם.